יחסי הציבור של שיטת פלדנקרייז

יידע כל אבי שיטת תנועה: להעמיד בן אדם על הראש זה רעיון שיווקי מעניין. ואם הבנאדם הזה הוא ראש ממשלה מיתולוגי, אז זו אסטרטגיה שיווקית מנצחת. ואם שניכם נראים כמו תאומים זהים שהופרדו בלידתם, אז הגימיק השיווקי חסר תקדים. 

למרות זאת, יש מקום להניח ששיווק לא היה המניע המרכזי שהוביל את משה פלדנקרייז ללמד את בן גוריון לעמוד על הראש. ה"דרייב" שלו היה, מן הסתם, המוטיבציה להביא לשכלול מערכת העצבים של בן גוריון, אותה מוטיבציה שהנחתה אותו גם בעבודתו עם "פשוטי עם" (המיתוס מספר שפלדנקרייז חיבב את מערכות העצבים של האנשים איתם הוא עבד הרבה יותר מאשר אותם  עצמם).

גם אם מחשבות על שיווק לא היו בראש מעייניו של פלדנקרייז, הצליח לו בכלל לא רע: כבר עשרות שנים ששיטת פלדנקרייז היא בעלת שם בינלאומי, אלפי מורים לשיטה פזורים בכל רחבי אירופה, אמריקה ואוסטרליה, והמוני אנשים יודעים להגיד את השם הזה, פלדנקרייז, למרות שהוא מתגלגל בקושי על הלשון ומצטלטל מוזר על האוזן. יש סיבות טובות להצלחה הזו: תרגול פלדנקרייז מציע עזרה ראשונה מצוינת לכאבים במערכת שריר – שלד,  משרה הרגשה רגועה, תומך בשיפור הנשימה והיציבה, וגם עושה טוב לנשמה…

אומרים שאין "פרסום רע", אבל שיטת פלדנקרייז התפרסמה כגישת תנועה שונה מאד ממה שהממציא שלה כיוון אליו, וזה אולי פרסום פחות טוב. במהלך השנים שיטת פלדנקרייז הפכה למילה נרדפת ל"התעמלות משעממת לזקנים", וזו, ללא ספק לא היתה כוונת המשורר.

מי שמתרגל מתוך הקלטות השיעורים המקוריים שפלדנקרייז עצמו הנחה, ימצא את עצמו לא רק בשיעורים רגועים עד הירדמות וקלים לעיכול תנועתי (כאלה הם מרבית השיעורים המוכרים לציבור הרחב) אלא גם בשלל תנוחות גוף מאמצות ובלתי שגרתיות בעליל. גם במהלך מסלולי ההכשרה של שיטת פלדנקרייז מתרגלים שיעורים מגוונים מבחינת רמות הקושי והמורכבות, אבל השיעורים המאתגרים שבתוכם לא נודדים בדרך כלל אל מועדוני הכושר וחדרי הסטודיו. 

יש לי כמה השערות שיכולות להסביר את המהלך הזה, אבל אף אחת מהן לא מבוססת דיה. מה שאני יודעת בכל זאת להגיד בביטחון זה ששיטת פלדנקרייז היא תשתית נהדרת לעבודה של מורה לתנועה דווקא בגלל הגיוון העומד בבסיסה. 

השיעורים המקוריים הרבים של פלדנקרייז מעוררים השראה ומוציאים לדרך, והדרך עצמה יכולה להסתעף בצבעוניות. על גבי הקומה הראשונה ורחבת הידיים שפלדנקרייז ייסד אני נהנית לבנות עוד ועוד קומות: לחקור איכויות תנועתיות שלא מוזכרות בשיעורים המקוריים, להפיח אווירה שונה בכל שיעור, להוסיף דימויים, לגוון בקצבים, ללוות במוזיקה מתאימה, לשלב בין מהלכים של השיטה לרעיונות משיטות תנועה אחרות, להזמין לתנועה פתוחה ברוח ההנחיות המוּבְנות ועוד.

יש לומר:  רבים מהרעיונות הללו נחשבים מוקצים בקהילת מורי הפלדנקרייז, פעולות שמורה שעובדת "לפי הספר"  לא אמורה לעשות (ואם היא עושה כך, יש שיאמרו, אולי היא לא מלמדת פלדנקרייז אמיתי),  אבל אני איבדתי כבר מזמן את היכולת לציית להנחיות ללא עוררין, והתחלתי לקרוא את הספר הפלדנקרייזי בדרך שלי.

אם פלדנקרייז היה קם מקברו כדי להתעצבן ולרעום עליי בקולו, בגלל שאני מטיילת רחוק מדי בתוך השיעורים (והוא ידע לרעום היטב, שומעים בהקלטות!), הייתי אומרת לו: "ד"ר פלדנקרייז, בתור מי שהביא ראש ממשלה להצטלם בעמידת ראש בחוף ים ציבורי כשבגד ים לגופו ותו לא… נו, בתור האדם הזה, שלא עושה חשבון לאף אחד,  זה לא ממש עקבי מצידך לצפות לקונפורמיזם מלא צייתנות מצידי".

———–

ונגיד על זה עוד כמה מילים אחרונות:
הצילום של האירוע הלא שגרתי – בן גוריון עומד על ראשו קְבַל עַם ומאבטחים וגלים – לא אירע באקראי. צלם עיתונות ידוע, פאול גולדמן שמו, הוזמן במיוחד להנציח את הרגע הזה, שהפך במחי פילם לאייקון בלתי נשכח בתודעת הציבור הישראלי. ועכשיו, תגידו לי בבקשה:  מה זה אם לא masterpiece  של שיווק יעיל?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *